היי, בא לי קצת לפרוק. אהלן, אני בת 24, הריון ראשון שבוע 28, התחתנתי בקיץ האחרון. מרגישה ממש בודדה. תמיד הייתי עם חברים ומאז החתונה בעקבות ריב עם חברה מאוד מאוד טובה ונפגעתי מאוד פשוט תפסתי מרחק ומרגישה שזה הרחיק אותי משאר החברים. מרגישה שפיתחתי סוג של חרדה חברתית שממש מעיקה עליי ביום-יום. חשוב לי להגיד שאני ממש אוהבת את בעלי ואין כמוהו בעולם והכי מעריכה את זה שיש ובכלל שב״ה נקלטנו ממש מהר זה בכלל נס. איך אפשר שזה לא ישפיע עליי ביום יום? יש לי כל כך הרבה אושר בחיים, הריון ראשון ובריא ב״ה בלי עין הרע, בעל תומך ומדהים וחבר הכי טוב משפחה מדהימה! (גם של בעלי ממש מחוברת) דירה נחמדה ובאמת יש לי הכל כדי להיות מאושרת וכל כך מתרגשת מהלידה המתקרבת.. ובכל זאת אני בוחרת להסתכל על השחור, על זה שאין לי חברים, על זה שאולי ארגיש בחופשת לידה לבד בלי תמיכה ופרגון מחברות? שאני לא מוצאת את עצמי שאיך למרות כל זה אני מרגישה לבד? אני חייבת לציין שאני גם לא כל כך מוצאת את עצמי בחברה שלי, מרגישה שכולם צעירים ומעניין אותם מסיבות ואלכוהול ואני נמצאת במקום אחר מה שמקשה עליי למצוא את עצמי איתם ובכל זאת, אני נקרעת בין זה שאני רוצה להיות במקום שטוב לי ומתאים לבין זה שלפחות תהיה לי חברה. יש לכן אולי עצות, רעיונות, פתרונות איך באמת להתרכז בטוב שיש לי? איך להעריך? איך להתמקד במה שחשוב? תודה מראש אשמח שלא תשפטו.

היי אהובה, התחושות שלך לגמרי מובנות, אשמח לדבר איתך בפרטי (יש פה אפשרות לשלוח הודעה בפרטי)?

היי לולי תודה, לא מצאתי אפשרות לשלוח הודעה:(

מובן ממש ❤ אולי תחפשי לך חברה חדשה שבאותו סטטוס כמוך... נשואה עם ילד או בדרך....

מבינה לגמרי .. גם אחרי חתונה באוגוסט , הריון ראשון ב״ה 🙏 מוזמנת לשוחח בפרטי

מזדהה כל כך עם התחושות שלך. דווקא אצלי זה התבטא יותר עם המשפחה, פחות עם חברות. הרגשתי בודדה ולבד. ויש לי בעל נסיך וחברות מפה ועד להודעה חדשה אבל עדיין הרגשתי רחוקה מהמשפחה ולבד ושאף אחד לא מתעניין או מסמס לשאול מה שלומי. קורה, אבל יותר מזה אני יכולה להגיד לך שמדובר בתחושות מוקצנות יותר בגלל הורמונים שמשתוללים לך בגוף. התחושה שלך תעבור, והחרדות / חששות ירגעו ויפחתו עם הזמן כי ככה זה. יכול להיות שזה עדיין יציק לך אבל לא ברמה שזה ממש יושב עלייך היום. מבטיחה לך. תהיי חזקה מאמוש ואם יש משני שמציק לך מאוד - את תמיד יכולה לנסות בצעד אחד קטן כל פעם לשנות את זה. ליצור קשרים חדשים עם איזו שכנה קרובה או אנשים מהסביבה הקרובה שלך. אל תפחדי מזה. בהצלחה ❣️

תדעי לך החברות שלי הן האחיות שלי !! לא סומכת על אף אחת !!!

אהובה תכתבי לי לפייסבוק. מבטיחה לשמור על אנונימיות , Hila Shulkind Emanuel

לולי רשמתי לך

לירז,אני כמוך החברות שלי הן האחיות שלי אבל לא לכולם יש קשר טוב עם האחיות או שאין להן אחיות בכלל🤷‍♀️

חברות זה צורך נפשי לדעתי. לכן את מרגישה את החסר. כמו שיש צורך לבעל, למשפחה, לילדים, לדירה, לאוכל וכו. ככה יש גם צורך לחברה.. לכן שום דבר אחר לא ימלא לך את הצורך הזה. אולי תנסי למצוא חברה שפחות או יותר במצב שלך? עם ילד או לפחות בהריון או נשואה? לפעמים מספיק חברה אחת טובה..

אין דבר כזה חברות!!!! כל החיים הייתי מוקפת בחברות מהיום שהכרתי את בעלי זה הדבר הכי טוב שקרה לי אני לא צריכה שום דבר אחר זה האיש שלי והחבר שלי! והבן שלי זה המתנה הכי גדולה משפחה זה משהו שממלא את כל החסר שאמור להיות תסתכלי על מה שטוב גם אם לפעמים זה לא פשוט. כל מה שאת רוצה לעשות עם חברה שלך את יכולה לעשות עם בעלך שזה הרבה יותר כיף אישה נשואה לא צריכה חברה רווקה אתם לא באותו המקום היא חייה חיים שעלולים לגרום לך לרצות לחזור אליהם ואת האמת זה לא שווה כי אין כמו משפחה ואין כמו הבית תעריכי מה שיש לך ותגידי תודה להשם על הכל בהצלחה ובעזרת השם לידה קלה בידיים מלאות♥️

דברי איתי בפרטייי אהובה🥰🥰 Yarden gefen בפייסבוק