מרגישה אמא לא מוצלחת.. הבן שלי בן 1.4 ואני בהריון חודש שישי..רק עכשיו התחיל ללכת, לא מדבר (אפילו לא מילה) הוא כן ילד חכם, זא מראים לו משחק הוא ישר מבין מה לעשות. מרגישה שפשוט אין לי סבלנות לשחק ולעבוד איתו.. אני עובדת בעיר אחרת.. יוצאת כל בוקר ב7 וחוזרת ב17. ופשוט כשאני בבית אני משתדלת להיות איתו ולשחק אבל בורחת לטלפון ושונאת את עצמי על זה.. מרגישה שכל העיכוב הוא בגללי כי אני לא מקדישה לו מספיק זמן.. הייתי איתו עד גיל 9 חודשים בבית, הנקתי ועבדתי במקביל וגם אז תמיד הרגשתי שלא מקבל אותי ב100% כי הייתי כל הזמן עסוקה בעבודה.. למרות שהיינו הולכים לשחיית תינוקות וחוג מוזיקה.. היום אפילו חוגים אנחנו לא הולכים כי עברנו עיר ולא מצאתי פה משהו והאמת גם לא חיפשתי יותר מדי בגלל ההריון.. אנחנו כן מטיילים בשבת, והוא הרבה עם סבא וסבתא אבל אפילו לגן שעשועים אני לא לוקחת אותו ואני פשוט מרגישה אמא חרא..

את ממש לא אמא חרא! את אישה עובדת שמנסה לשלב בין הדרישות המטורפות של שוק העבודה לגידול ילד וזה ממש ממש לא קל. לא כתבת אם האבא של הילד בתמונה אבל אם את בהריון שני אז אני מניחה שכן, בעלך גם יכול לעזור ולפתח את הילד זה לא אחריות בלעדית שלך. תקבעו שעה ביום שבשעה הזאת אחד מכם יושב עם הילד, קורא לו ספרים, משחק עם כרטסיות, מלמד אותו מילים ובמקביל אפשר לבקש הפניה לקלינאית תקשורת מהקופה שתעזור לכם עם תרגילים ממוקדים.