בת 26 גרושה כבר שנתיים היית לי זוגיות של 7 שנים כולל הנישואים בתוכם (שנתיים וחצי) ומאז הגירושים לא הצלחתי להחזיק זוגיות רצינית עד שהכרתי מישהו ממש בפוקס בסיטואציה שהכי לא חשבתי או הסתכלתי אליו גרים ביחד מהיום השני שלנו יוצאים כבר חודשיים וכמה ימים .. ליפני שבועים מכלה שאני בהריון שבוע 5 שוק של החיים .. איך יכול להיות שאני בהריון לא מהגרוש שלי ואיך יכול להיות שהקלטתי להריון אחריי טונה של נסיונות עם הגרוש (בעבר) מקבלת את זה בשמחה וגם לא בשמחה .. לא ככה תיארתי את העתיד שלי כולכך רציתי להתחתן עם גבר להגשים חלומות לבנות עתיד יציב מה שלא היה עם הגרוש וההורמונים משתוללים אני הרוב עצובה ועצבנית ומתוסכלת ורבה המון עם הבן זוג הנוכחי והוא מאוד משתדל אבל אני מקבלת סטירות מהחיים ומימה שקורה איתי ואני לא יודעת איך לדבר על זה באמת זה מתבטא ביחס שלי והרגשה שלי .. אני נורא מתוסכלת פתאום לא אוהבת את עצמי כולכך לא שמחה אין כוח לעשות כלום רעבה ורעבה אוף אני מתוסכלת ומאוד מבולבלת והבטן כואבת בלילה ממש התקבצויות כואבות בקיצור מה קורה פה ?

קודם כל זה ממש כאפה אבל אל תשליכי את זה עליו, תשתפי אותו במה שאת מרגישה, שבו ותדברו על זה רגע. תבנו תכנית מסודרת וריאליסטית למצב שלכם. ברגע שתדברו ותבינו ביחד מה קורה ותחליטו גם מה ההמשך (אם זה שיקול) את תהיי הרבה יותר רגועה כי תהיו שותפים לדבר הזה, בכל זאת זה של שניכם ביחד. אבל כל עוד את לבד בזה זה לא יעבור וסתם יהיה יותר קשה עד שזה יתפוצץ בסוף ואני מאמינה שזה לא מה שאת רוצה שיקרה.

קודם כל אכתוב ששום דבר לא קורה סתם...שמעתי על המון מקרים של זוגות נשואים שניסו המון שנים להביא ילדים ולא הצליחו ורק אחרי שהתגרשו הצליחו עם אחרים. את הולכת עכשיו להרגיש המון רגשות והשליש הראשון זוועתי (בלשון המעטה). פשוט תני לעצמך להרגיש הכל זה עובר ותשתפי אנשים אל תישארי לבד עם ההרגשה.

אהובה אני מתארת לעצמי שזה מאוד לא קל ואפילו קשה לשמוח בסיטואציה כזו. אני מאחלת לך שתצליחי להסתכל על זה באור חיובי ולשמוח מהמתנה הזו ושבעזרת ה׳ יעבור לך בקלות ובידיים מלאות. ולא נקלטת מהגרוש שלך כנראה כי המצב הנפשי לא אפשר את זה! הגוף והנפש שלנו הם אחד. אני בטוחה שלא סתם התגרשת מהבן אדם הזה. נשיקות ורק טוב