פורקת... שבוע 40+6 , לא יצא הפקק הרירי, לא היו ציר אחד, לא ירדו המים, אין כל סימן ללידה קרובה ואני מרגישה שאין לי יותר כוחות דיי בתור אישה בחודש תשיעי אני נראית פצצה ברוך ה' בטן יפה וחלקה גוף יפה,בעלי כל הזמן דואג להזכיר לי שאני יפה ומושכת אבל כשאני מסתכלת במראה אני לא אוהבת את הפנים העייפות,את הסנטר הכפול,הבטן ההריונית שהיא מהממת אבל אני מרגישה שזה לא אני... אני שונאת את עצמי חסרת אנרגיות, עם מצבי רוח משתנים ולרוב בלי מצב רוח בכלל... אני שונאת את עצמי מוגבלת בהרבה דברים יומיומיים ומזדחלת לאט לאט בלי חשק כמעט... אני רוצה את עצמי הרזה והקלילה, האנרגטית שיכולה לעשות מה שמתחשק לה בלי הגבלות של כוח או חשק... והסביבה... הסביבה שדואגת להלחיץ אותי עוד קצת, כל פעם אותה שאלה נו מתי את יולדת,מה את לא רוצה ללדת?! ואני מצחקקת ומזייפת חיוך אבל הלב נצבט מתסכול ואפיסת כוחות פיזיים ונפשיים... אבל על כל זה אני זוכרת לומר תודה לה'! כמה נשים היו מתחלפות איתי... הכל שווה בשביל לקבל את המתנה הטובה ביותר,את הגוזלית שלי,הדובשנית שלי... בואי אליי אמא מחכה לך נסיכה... מחכה בקוצר רוח❤️ פרקתי🙏