אוף דבי הקיאה עכשיו ואני ממש בטוחה שזה בכוונה כי תפסנו אותה כמה פעמים דוחפת אצבעות לפה ומקיאה. והיא גם מרגישה טוב. גם אני הייתי עושה את זה כשהייתי קטנה. אבל אני לא זוכרת למה הייתי עושה את זה. זה נורמלי שבגיל שנתיים היא תדחוף אצבעות לפה בשביל להקיא? ומה לעשות כדי שהיא לא תעשה את זה שוב?

אולי לבדוק אם יש לה כאבי בטן או משהו כזה.. לתת לה מוצץ שלא תכניס אצבעות לפה.

אין לה כאבי בטן. נראה לי שבגלל שגם אני הייתי עושה את זה אני יודעת שזה סוג כזה של התמכרות. אבל זה מאוד מעצבן. והיא לא אוהבת מוצץ

לפעמים מדובר ברצון לתשומת לב או שמדובר בחרדה

אצלי הבן שלי בבקרים היה עושה המון רעשים של קיא כי היה רואה אותי מקיאה המון והוא פשוט חיקה אותי... המון מהדברים שהילדים עושים זה חיקוי... או שהגננת שלה בהריון ומקיאה המון ואז היא מחקה אותה או שאת... בכל מקרה תמיד טוב לעשות שיח משחק כזה... שאתן מציירות ביחד ומדברות... או משחקות עם הבובות ומדברות.. הם נפתחים רק דרך פעילות משחק יצירה ואז תראי שהשד לא כזה נורא...

אבל אני לא מקיאה. והיא איתי כל היום. אני לא חושבת שזה מחוסר תשומת לב כי ב"ה אני נותנת לה המון ועושה להם פעילויות. וגם בגלל שאני הייתי עושה את זה בתור קטנה אז אני יודעת שעצם ההקאה זה סוג של משחק. יש בזה איזה משהו מרתק לדחוף אצבעות ולהקיא. היום למזלי אני לא חושבת ככה. אבל בגיל הזה דברים שגורמים לפעולות זה מרתק. אבל אני לא יודעת איך להפסיק לה את זה

אני חושבת שעם שיח ומשחק... תראי יש דברים שבגלל שאני יותר רגישה להם והדיח הופך להיות שיח מלחיץ אני מעבירה את השיח למישנו אחר קרוב... ואז זה מצקבל קצת יותר נעים... אבל באמת שזה עם שיח... להסביר את ההשלכות של זה... שאם אנחנו אוכלים לוקח זמן לאוכל להגיע לכל הגןף ואם אנחנו מכניבים אצבעות אנחנו בעצם מוציאים את כל מה שאכלנו ולגוף אין בעצם דלק לקבל... לתת לה כל מיני דוגמאות מהעולם שלה... נגיד משחק שיש לו בטריה אם אנחעו נקיא אותם מהבובה הבובה לא תוכל לעבוד צריך להחזיר את הבטריות שוב פעם לבובה ואז עוד פעם נקיא אותם מה יקרה? ושוב פעם נחזיר? ושוב פעם נקיא ושוב פעם נחזיר... זה ישעשע אותה אבל אס את יכולה לשאול אותה איך את חושבת מרגישה הבובה? היא רוצה ללכת אבל הופ הקאנו לה את הבטריות... והופ החזרנו לה והיא כבר התעייפה... היא כבר שכחה מה היא רצתה... לנסות לקשר את זה לעולם שלה...

תודההה❤