ממש באלי לפרוק! בעלי עובד מהבוקר ממש מוקדם עד השעה 5 בערב , ונולד לנו הבן הראשון לפני חמישה חודשים. משהוא נולד הוא לא ילד שאוהב לישון ככה שזה מאוד מקשה עלי בחופשת הלידה וזה דורש ממני המון תשומת לב ולאחרונה בגלל המשבר הזה של 4 חודשים הוא רוצה רק ידיים בקיצור אני כבר גמורה. אני מתפקדת סביבו 24/7. אני ככ מחכה שבעלי יחזור מהעבודה כבר כי כשהןא חוזר מבחנתי זה עוד זוג ידיים שעוזרות לי ואני יכןלה להתקלח וקצת לנוח מהרדמות הסיוט האלה ומבחינתי יש מי שמתעסק איתו גם אם זה לשחק איתו ומאפשר לי קצת מנוחה. הבעיה שבעלי חוזר מעבודה הוא כל יום מוצא מה לעשות בין אם זה ללכת לחדר כושר, לבקר את אמא שלו, לבקר את אבא שלו, ללכת לפה ללכת לשם… עכשיו אני מבינה אותו אין לו מתי לעשות את כל הדברים האלה כי הוא עובד עד 5 ורק לאחר מכן יכול להתפנות לעיסוקים שלו אז יוצא שאני מעקמת גבה כל פעם כזו או זורקת מילה שמבאסת אותו. וזה מפתח ריבים כמובן. ככה כבר תקופה ארוכה ובאמת שאני נואשת לעזרה, ילדתי בחורף ככה שזה די סגר אותנו בבית כשיש ימים שימשים אנחנו הולכים לטייל אז זה קצת מקל עלי, מידי פעם הולכים למשפחה שלי אחים שלי עוזרים אבל שוב זה פעם ב.. עוד שעה שהוא לא בבית משפיעה עלי. שורה תחתונה הוא כועס עלי, פשוט כןעס עלי שאני מגיבה ככה לדברים, הוא לא מצליח להבין אותי בכלל, במקום זה הוא טוען שאני חייבת לחזור לשגרה שלי, שאצא עם חברות אבל אני לא מעוניינת ויש לי מליון חברות אבל כל אחת עסוקה בשלה בחיים שלה ואני רוצה להיות איתו בבית, לנוח, לא לצאת. באמת שלפני הלידה הייתי אחת שעובדת מהבוקר עד הערב לא ראיתי בית אני מאוד חרוצה ופתאום להתקע בבית משפיע עלי מאוד במיוחד כשהילד דורש המון התייחסות וזה בסדר אני מאוהבת בקטן שלי אבל זה לא קל מי כמוכן מבינות? וכן, אני בחיפושים אחר החזרה לשגרה, מחפשת עבודה בתחום שלי (סיימתי ללמוד לפני שנה) אני באמת על זה אבל קשה לי ואין הבנה מהצד שלו. ובמקום זה המון כעס. ממש מתוסכלת מהמצב ביננו. אין הבנה ל-2 הצדדים. כמה דיברנו לא עוזר. אין לזה פתרון. תודה למי שקראה, רק פרקתי.

בא לי להגיד לך בקטע הכי טוב שיש , כשיש מצבים שלא מצליחים לתקשר סימן שעל כל אחד עובר משהו בנפרד. מה שאומר ששניכם לא פנויים להקשבה והבנה (למרות שאת אומרת שאת מבינה את עדיין רוצה שיבין גם הוא שאת צריכה עזרה). בזמנים כאלה טיפול זוגי ממש מציל מערכות יחסים , מנסיון ❤️🙏🏽

הייתי ככה בול אחרי הלידה של הראשון שלי קרוב לשנה בבית לבד היתחרפנתי כל פעם הייתי כועסת עליו לא מצאתי עבודה הייתי 24/7 סביב הקטן וממש היה לי קשה, יכולה להיזדהות עם כל מילה, עם הקטן תדעי שזה חולף אוטוטו הוא בגיל שיהיה לך יותר קל זחילה ואח"כ בעז"ה הליכה, עם בעלך זה לא קל אבל תנסי ממש להיות במקום מכיל, אני אומרת לעצמי תמיד שעדיף שהוא יחזור משוחרר אחרי מה שהוא רוצה לעצמו ולא ישב בבית ויעזור לי ממורמר, זה לא קל, הם גם לא מבינים את המציאות של להיות יום שלם בבית עם תינוק, רק אחרי תקופה שבעלי היה בבית עם הקטן ואני חזרתי לעבודה הוא הצליח להבין אותי ואני אותו, אין לי עצה ממש טובה רק לחזק אותך שיהיה לכם יותר קל ככל שיגדל

אני ממש רוצה לציין שכשהוא נמצא הוא עוזר לי מאוד. ומטפל בו אפילו יותר טוב ממני… יש הבנה מהצד שלו אבל אין לו מה לעשות עם זה כי הוא עובד כל יום עד 5 אז אין לזה פתרון מבחנתו … תודה על המענה בנות

לגביי העבודה שלו אין מה חעשות הוא חייב לעבוד ואת חייבת להבין את זה מה שכן הייתי מציעה לך כדיי להקל עלייך אולי תקחי מישהיא שתבוא אלייך כל יום לשעתיים ככה תוכלי לנוח להתקלח ללכת לסידורים והיא תהייה עם התינוק ככה גם לך נפשית יהיה יותר טוב וגם לא תריבי עם בעלך לא יודעת אם המצב הכלכלי שלך יכול להרשות לזה אבל לפעמים בשביל נפש וזוגיות בריאים שווה להשקיע את הכסף הזה

את לא צריכה להרגיש תקועה תבקשי עזרה מבני משפחה ואם לא אז אפילו בתשלום שעה שעתיים ביום שתתפני לעיסוקים שלך גם ולמנוחה

מה שאני הייתי עושה , פשוט שמה את התינוק בטרמפולינה ושמה מולי ומתקלחת . לכל דבר יש פיתרון.

אני פשוט הייתי הולכת עם התינוק לכול מקום שרציתי אפילו לעשות קעקוע לקחתי אותו איתי כי אין מה לעשות אין לך מי שיהיה איתו אז כול מקום לקחתי אותו

לדעתי אם בעלך חוזר מהעבודה ומחפש לאן ללכת במקום להיות איתך ועם הילד זאת בריחה שלו מאיזה שהוא מקום…. אם הוא הולך לאמא שלו ולא לוקח את הילד ? הוא לא רוצה להיות בבית כנראה שמשהו לא טוב בניכם ואתם צריכים לדבר על הדברים ואולי את תיהי קצת יותר בטוב ילד זאת עבודה, וזה קשה! וברוך השם את לא עובדת והוא עובד תנסי לראות את הצד שלו גם ומה גורם לו לברוח אחרי שהוא חוזר מהעבודה

לדעתי פיץ את מזה מגזימה למה את אומרת שזה סבל? שזה לסחוב אותו לכול חור? נשמע כאילו את מצטערת שילדת בכלל מניסיון זה לא כזה נורא וימים שאת צריכה לצאת הייתי אומרת לבעלי שב בבית אני יוצאת עכשיו וזהו!!

Mmm הוא לא מחפש לברוח, הוא מכור לילד ורק מחכה להיות איתו פשוט יש לו סידורים ומלא דברים אחרי שעה 5 שכבר לא באים לי בטוב ועל זה הוא כועס, שאני מעירה לו על מה שעושה אחה״צ כי אין לו ברירה…

בנות לקחת אותו איתי לכל חור לא בא בחשבון, זה מעייף פי 8 כל ההתארגנות הזאת

הי נשמע מצב מאוד מתסכל אני לא יודעת אם המצב הכלכלי שלכם מאפשר או העבודה של בעלך מאפשרת אבל בעלי החליט שפעם בשבועיים הוא לוקח יום חופש (לרוב הוא קובע בדיקת דם או התיעצות עם רופא ואז זה יום מחלה ולא יורד מהימי חופש) אולי תבקשי שיקבע יום כזה פעם ב שהוא עם הילד ואת בסידורים ומתאווררת קצת? בעלי גם היה מכור לעבודה אבל אולי לתקופה הזו שיוריד קצת הילוך בשביל השפיות של שניכם? מקווה שישתפר בקרוב 😌

ומתי לך יש זמן לעשות את כל מה שאת לא מספיקה כי את עם תינוק בבית? תגידי לו שהדבר הקל בלהיות הורה זה לצאת לעבוד החלק המורכב וה״קשה״ זה למי שנשאר בבית זה 24/7 זה לא עובד שכיר שסיים את היום עבודה ויכול להתפנן בחדר כושר וללכת לבקר חברים להיות אמא שבבית עם תינוק זו עבודה שלא נגמרת אף פעם הוא יכול להיות רגוע כי יש על מי לסמוך וזה צריך להיות גם הפוך זה לא פייר תגידי לו את זה הוא חייב להבין!!!

בעיני לא צריך לעשות לחץ לגבר ומה שבטוח לא צריך לריב גברים מעכלים דברים יותר לאט ממנו את צריכה לשבת ולדבר איתו ולראות במה הוא יכול לעזור תנסי את זה למען השלום בית והזוגיות שלך ❤️

אולי עובר עליו משהו

כאילו אני כתבתי את זה!

תשמעי הוא קורע את התחת ומפרנס יחיד אם יש אפשרות תביאי עוזרת /בייביסיטר

הוא עובד ומפרנס יחיד כרגע זה נכון, אבל אני מחפשת עבודה זה לא שאני מתבטלת בבית מבחירה , ובכל פעם שעולה הצעת עבודה על הפרק הוא מנסה להוריד כדי שאהיה עוד קצת זמן עם הקטן בבית כי הוא מפחד להכניס לגן או למטפלת , לא שאני מתייחסת להורדות שלו אבל הוא סותר את עצמו מצד אחד רוצה שאמשיך לטפל ומצד שני אומר לי שאחזור לשגרה שלי כי כבר נמאסתי עם המרמור… תאמינו לי אני לא יודעת מה הוא רוצה כבר הם כאלה טיפשים רק ברגע שיהיה איתו יום שלם שכולל גם לילה הוא יבין מזה קושי.

תקבעי תוכניות תגידי שצריכה ללכת לרופא ותשאירי את בעלך עם הילד לכמה שעות ואז תקבלי אחלה של הבנה

ורגע, מה עם העיסוקים שלך? חדר כושר או לעשות פיפי בשקט... אגב בימים שהוא הולך להורים שלו הוא יכול לקחת את התינוק ולתת לך שקט. תקבעי גם עיסוקים ותגידי לו שיש לך תוכניות להיום בערב לצאת... אי אפשר כל יום עיסוק אחר. גם את בנאדם

אני ובעלי סיכמנו עוד מלפני הלידה שיש לו יומיים בשבוע לעיסוקים שלו שיעורים חברים משפחה וכו בשאר הימים אנחנו ביחד בבית. בדכ אני לוקחת ערב אחד שאני יוצאת קצת להתאוורר עם חברות וכו והוא נשאר עם הקטן בבית. זה ממש נותן לי כוחות חהמשך השבוע

נשמע שאת ממש חרוצה ואוהבת לעבוד זה יעשה לך טוב. אני לא הייתי מסוגלת להישאר עם הילד יותר מ5 חודשיים. תצאי לעבוד תצרי קשר עם אנשים שימי את הילד במעון או אצל מטפלת ותתחילי לחיות.

חד משמעית , אני בחיפושים מקווה למצוא בהקדם

בהצלחה בעזרת ה' את תמצאי. אבל אל תוותרי על זה. זה שווה את הכסף של המעון