חייבת טיפה לפרוק, תינוקת בת חודש וחצי, מהממת אני מאוהבת בה קשות. אבל אני מרגישה שאני פשוט לא מצליחה להיות אמא טובה, אני לא תמיד מצליחה להרגיע אותה כשהיא בהתקפים של הגזים שלה, אני מפחדת שאולי היא לא מרגישה טוב ואני לא מצליחה להבחין בזה, אני מרגישה שאין לי יכולת אמיתית לעזור לה כשאני לא מבינה מה הבעיה. אני מפחדת שאני מפספסת דברים שאולי זה לא רק הגזים לא יודעת מה להגיד. אולי אני סתם פרנואידית וצריכה לשחרר אבל הרגשה כללית שלי זה שאני פשוט לא מצליחה להיות אמא טובה.

קודם כל את מדהימה❤ זה קשה להגיד שקשה. וזה קשה! ולהיות פרנואידית זה חלק מאיתנו אנחנו לא יכולות שלא להיות לקום כל כמה דקות בהטרף ולבדוק שהם עדיין נושמים ושמעתי על מלא בנות כאלה. לא להצליח להרגיע במקרים כמו גזים ושיניים קראו לי המון כי זה פשוט כואב לקטנטנים ואין מה לעשות . תזכרי שאת אמא מדהימה ומה שלא יהיה הבחירות שלך הן הנכונות! וכשאת מרגישה שהכל בסדר ואולי את מפספסת אז כניראה הכל בסדר ! וזה רק הפחד שלנו בתור אמהות.. ברגע שתרגישי שמשהו אוף אפילו אם יגידו לך שהכל בסדר תתעקשי! כי שוב אנחנו הצודקות! ואנחנו המרגישות! את אמא מדהימה תהיי בטוחה תראי כמה את דואגת רק על המחשבה שאת אולי לא דואגת מספיק❤ אני בטוחה שאם התינוקת שלך יכלה לדבר היתה אומרת שהיא גאה בך❤

את האמא הכי מדהימה שייש! קודם כל זה טבעי שיהייה חששות, אבל תאמיני לי שלב של אמא יודע הכי טוב יותר מכל מישהי אחרת מנוסה כמה שתהייה, רק אמא של הילד יודעת מה הכי טוב שיש נכון עבורו !! תשחררי תהני מהאמהות רק מהפוסט אני מבינה כמה את מדהימה ובטוח לא חסר לילדה שלך כלום❤️ ולא משנה מה נעשה תמיד יהייה לנו יסורי מצפון כהורים זה טבעי! אבל זה חא אומר שאנחנו לא טובות את הכי טובה בעולם והאמא הכי מושלמת בשביל הילדה שלך❤️💙💗

תודה רבה בנות ממש חיממתם לי את הלב. אני מקווה לזכור את המילים האלו ברגעים שממש קשה

וואי אנונימית אני מרגישה כאילו אני כתבתי את זה

ברוכה הבאה לעולם ההורות כול אמא זה ככה ורק הוותק מלמד אותך בעיקר בילד ראשון שכול הנסיונות עליו את אמא מהממת כי אכפת לך וחשוב לך