מה מעציב אותך? את יודעת להגיד?

אני מאוד מרוחקת מהמשפחה והחברים ויצא שבשנים האחרונות התנתקו המון קשרים כי עברתי עיר בגלל הנישואים. ולא מוצאת את עצמי בכלל גם לא בקריירה ומרגישה שאני די נשענת על הבן זוג בהכל, ואני חיה חיים מאוד שונים ממה שהתרגלתי, בלי חברים ורוב הזמן בבית לבד ואין לי חשק לצאת. ועכשיו עם ההריון חסרה לי מאוד המשפחה.

שולחת חיבוק לחיזוק. תנסי קודם כל להתרכז במה שיש לך .. זה תמיד עוזר להרגיש יותר טוב. מעבר לזה הייתי מתחילה לטפל לאט לאט בכל היבט. אבל בהדרגה. תנסי להתקרב למשפחה, לספר את שעל ליבך, להגיד שהם חסרים לך… אחר כך אולי לדבר עם חברה אחת, לנסות להבין מה אפשר לעשות אחרת כדי שדברים יעבדו יותר טוב. והדבר האחרון, להתחיל לחשוב על הקריירה ועבודה … אל תפחדי להעז. והדבר האחרון- כולן מרגישות עצוב יותר ומכביד יותר בשליש הראשון של ההריון. יש המון הורמונים שמשתוללים בגוף, תהיי סלחנית. כלפי עצמך, מותר להיות במיטה עצובה אבל תשתדלי לתחום את זה בזמן, וכשיש שמש לצאת קצת, זה ירים את האנרגיות טיפה. השליש השני יהיה טוב יותר.. ❤️

שולחת לך חיבוק ענק. באמת אחד כזה מכל הלב. את אף פעם לא לבד❤️