היי בנות בכוונה מפרסמת בקבוצה הזאת כי אני דתיה יותר נכון אנחנו חרדים בכל אופן.. אני חודשיים וחצי אחרי לידה.. בדכאון מטורף משבר נפשי קשה.. ואין יום אחד בחיים שעובר בלי דמעות וריב או ברוגז עם בעלי אני מרגישה שהבנאדם הזה שנתתי לו תחיים שלי פשוט לא רואה אותי ולא מתעניין בי.. אין לו רגש אליי כמו פעם הוא לא טורח לשבת לפנות מהזמן שלו ולדבר איתי כל הזמן מחפש לצאת ולא להיות בבית.. פעם הוא מחמיא לי מלא כמה אני יפה בזמן האחרון הוא לא מתייחס למראה שלי בכלל .. אני כולי עצב אחד גדול הלב שלי שבור באמת שאין לי כוח להמשיך לחיות..אני כל הזמן מנסה לרצות אותו שישמח ולא יסתובב עם פרצוף איכה.. בסוף הוא תמיד מקבל מה שהוא רוצה (גם אם זה כרוך בלפתוח חסכונות) ואני נשארת בבית לבד עם התינוקת עם החרדות שלי וחיה רק כי אין ברירה לא יודעת מה לעשות מרגישה שאלוקים פשוט מתעלם ממני

איפה הוא נמצא כשאת נשארת לבד? עובד? לומד? על מה אתם רבים? כשלנו היו בעיות כאלה כל אחד מאיתנו היה פונה לרב/רבנית ובעזרת ״גישור״ היינו פותרים אותן

אני לא יועצת זוגית , זו רק דעתי האישית. מבינה שעברת ואת עוברת משבר , לדעתי הקרינה של האנרגיות החוצה היא זאת שאולי מרחיקה, לפעמים החוסר אונים של הגבר מלראות את האישה במצב נפשי יירוד הוא זה שגורם לו להסתגר ולברוח. תנסי להעלות חיוך, לראות את חצי הכוס המלאה, המתנה שקיבלת מבורא עולם שבכללל בכללל בכלל לא ברורה מאליה. חושבת שברגע שתמצאי בתוכך קצת אור יהיה לו הרבה יותר קל להתקרב אליך מחדש. כמובן ממליצה בסוף היום לקבוע איתו לשבת בבית, לדבר , לספר לו קצת מה את עוברת ומה גרם לך להתנהג כך, אני בטוחה שהכל יסתדר לטובה!!! תרימי ראש , תאהבי את עצמך! השינוי מתחיל אצלנו♥️♥️♥️ אשמח שתשתפי אותנו בקרוב שהכל יסתדר והחיוך חזר לפנייך 🥰

אני חושבת שאת צריכה עזרה ממישהו בחוץ אפילו רופא משפחה יכול להפנות אותך למישהי שתקשיב לך ותדע מה ליעץ לך. זה באמת נשמע לא פשוט כאילו את לבד. תשתפי מישהו קרוב אלייך זה ממש חשוב