היום שמעתי שיש פרופסור שמומחה לסקירות שלא מקבל זוג לסקירה אם לא דיברו עם העובר וקראו לו בשם עוברי והתחברו אליו.. הוא טוען שכמות הבדיקות היום הופכת את האמא לחרדתית ולכן נמנעת מלהתחבר אליו מהפחד שיקרה לו משהו ואז תאלץ להתמודד עם אובדן גדול יותר מה אתן חושבות? גרם לי קצת לחשוב אחרת ואולי לקחת פחות בלחץ את ההריון ויותר להתחבר

אני חושבת שהוא גניקולוג ולא פסיכולוג או עובד סוציאלי ואין לו זכות להחליט את מי הוא יקבל לסקירה על סמך השם שהם נתנו או לא נתנו לעובר. אם כי אני די מסכימה עם מה שהוא אומר.

מה?? בתור רופא אתה לא אמור לדחות מטופלים. בטח לא מסיבות אישיות.. מה השלב הבא לא יקבל זוגות על רקע דתי/ מוצא כי מאמין באיזה תאוריה?

נשמע הזוי, לא הייתי הולכת אליו כי הגישה שלו קיצונית לא כולם מתחברות עוד בשלב העובר ובטח שלא בשלב הסקירה שזה יחסית מוקדם! וזה לא עניין של חרדה ומי מחליט שאם אני קוראת לעובר בשם אני מחוברת אליו ואם אני לא קוראת לו בשם אז אני חא מחוברת אליו 🤷🏼‍♀️ ולקחת פחות בלחץ את ההריון זה הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות לעצמך בלי קשר לכלום

נשמע חרטוט.. או רופא שמאמין בבולשיט ופחות בעובדות וניסיון

אין ספקקק שהוא הזוי ממש חחח אבל הדרך חשיבה שלו מעניינת בעוגע להתחברות לעובר ולחרדה .. לפחות ככה אני מרגישה.. בגלל שאני אחרי הפלה במקום להתרגש מכל בדיקה אני לחוצה ומפחדת..

אני לא מהחרדתיות, בגישה שמה שאמור לקרות יקרה ואין לי שליטה על זה. ואני לא נותנת שמות חיבה אף פעם ולא מדברת לבטן.. אבל מובן לגמרי שאחרי חוויה קשה כמו שעברת יש חרדה ויותר קשה לשחרר ולא לחשוב על הפחדים.. אין לי עצה טובה חוץ מלהתקדם מבדיקה לבדיקה ושיהיה בסדר ❤️

אנונימית, ברור שעדיף לא להיות בלחץ וחרדה אבל אי אפשר לכפות את זה! זה נורא הגיוני להרגיש תחושות כאלה בהריון ובטח שאחרי הפלה... לא חושבת שלתת שם לבטן בהכרח יפתור את זה. זה יותר עמוק מזה.