פוסט פריקה. התעוררתי במחשבות ובהלה. אני רק רוצה שבעזרת השם נסתדר.בחיים לא רשמתי בצורה אנונימית. אני לא מבקשת דבר. בעזרת השם אנחנו נסתדר. המחשבות פשוט יותר תוקפות,הגרון נחנק וקשה לנשום. ולא שיתפתי אף אחד. לפני שנכנסתי להריון בעלי הסביר לי על המצב הכלכלי. וממש הסכמתי איתו. כי חשוב לנו שלשניים שיש. יהיה הכל ולא יחסר להם דבר. אני לא כזו צעירה. וממש רציתי עוד אחד אחרון. הנפש שלי ממש רצתה לחבק עוד גוזל/ית קטנטן. בעלי בהתחלה חשש. לא קל מבחינה כלכלית. שנינו שכירים ועובדים ממש קשה פיזית. אין מותרות. אבל יש הכל ברוך השם. יש אוכל, קורת גג ובגד ללבוש. תודה על מה שיש 🙏🏽. בסוף בעלי השתכנע. ועכשיו אני לקראת הסוף. ותפסה אותי חרדה 😰 היו לנו שינויים במשפחה לצערי. תיכננתי לחזור לעבוד בערך אחרי 4 חודשיים לאחר הלידה. ולשים את הגוזל במקום בטוח חם ואוהב כשנה וחצי. ואז למסגרת (כך היו גם השניים) פעוטון משפחתון לא על הפרק מהפחד שיקרה משהו. וגם מבחינה כלכלית. החישוב של הנקודות הנחה וכו' וזה לא הוגנות. צריך להגיע לפת לחם כדי שיעזרו. הזייה 😔 בעזרת השם שלא נגיע לזה. ולא מאחלת לאף אחד להגיע למצב הזה. ועכשיו לא תהיה לי שום עזרה למקרה וצריך. בגלל השינוים שהיו. 😔 עכשיו אין לי עזרה למקרה ואחד היילדים לא מרגיש טוב, אני ייאלץ להישאר בבית. והמשכורת בהתאם אתן יודעות איך זה ילדים, בעיקר בשנה הראשונה והמעסיקים גם מתייחסים אלייך ככה בהתאם. ובגלל שהחלטנו שלא מביאים גוזל/ית נוספת כל מה שהיה לי. אפילו פריטים חדשים וכחדשים. תרמתי הכלל הכל. אני תמיד בעד להעביר/למסור. ועכשיו אני נשארתי ללא כלום. 🤦🏽‍♀️ בעזרת השם נקנה דברים נחוצים. אבל עדיין, באסה זה יכל לחסוך והמון. זהו. נראה לי שרשמתי את כל מה שעל ליבי. נתפלל לטוב ובשורות טובות 🙏🏽 תודה למי שקראה🌸

בשורות טובות 🙏🏽 לא להתאייש מהמצב, תמיד בסוף מגיע איכשהו הפתרון. הכל מסתדר לטובה

מאיפה את מה חסר לך ?

היי, יש לי המון בגדים מאיפה את? מה בדיוק את צריכה?

כל ילד מביא איתו את הברכה שלו ❤️ את תראי איך דברים יסתדרו לך מבלי שאת מכוונת. מה חסר לך? מאיפה את?