בנות בבקשה אני חייבת נקודות מבט אובייקטיביות. ילדתי לפני 10 ימים ברוך השם. אני מניקה. אנחנו זוג לא צעיר בני 38 ילד ראשון, מיותר לציין שהיו לנו חיים מלאים לפני התינוקי אבל אני מרגישה שבעלי עוד לא הבין שיש ״קצת״ שינויים בשגרה החדשה… הוא במשך השבוע עובד ותכלס אין לו ככ מה לעשות עם התינוק כי אני מניקה ואז הוא נרדם אז יוצא שערב אני גמורה מביאה לו את הילד עולה למיטה ב 22:00 הוא מביא לו בקבוק (שאוב או תמל) ואז במשך הלילה אני קמה להניק. בבוקר הוא לוקח אותו אליו סביבות 7:00 אחרי שהנקתי ואני ממשיכה לישון עוד שעתיים. אחכ יוצא לעבודה וחוזר בערב וכל מה שכתבתי חוזר שוב. היום יום שישי הוא רוצה להפגש עם חבר עם הג’יפ כמו שהיו עושים לפני הלידה זה הגיוני? אולי אני סתם מקנאה שאני לא יכולה לצאת כמו פעם כמוהו(בגלל ההנקה) מה אומרות? גם אתמול רצה ללכת לחבר בערב אבל בסוף הבין שזה על חשבון השינה שלי אז נשאר.

ברור לפרגן ולתת לו לצאת מה את רוצה לכלוא אותו..

הורמונים !! גם לי היה ככה בהתחלה . אם הייתי חוזרת צאחור הייתמ מפרגנת יותר ובמקום זה מה שעשיתי זה רק בכיתי לו זה ישתנה שהתינוק קצת ייגדל, הוא קטן עדיין ואין מה לעשות איתו

לא לכלוא ובאמת אין לי הייי שילך עכשיו אני ממש לא צריכה אותו פה. אבל מרגישה כאילו צריך להנחית אותו שיבין שיש שגרה חדשה הוא פשוט מתנהל כרגיל עם החיים שלו ואני חוששת שזה יהיה הרגל לעתיד שהוא עושה מה שבא לו בלי להתחשב. למשל אני בטוח ששבוע הבא הוא ילך לחבר בערב וזה כן יפריע לי כי אני נכנסת לישון מוקדם וצריכה אותו.

לתת לו לצאת פעם בשבוע זה לא הרגל רע. זה טוב גם לו וגם לך לצאת לפעמים לבד בשקט. חוזרים עם כוחות מחודשים. זה שנולד ילד לא אומר שנגמר החיים…

אני לא רוצה לכלוא ממש לא וגם אני אוהבת לצאת וכבר יצאתי והכל, אני פשוט לא רוצה הרגלים קבועים, אני רוצה זרימה כשאפשר תצא בכיף ולא קיבעון כי ככה הוא רגיל.

הכל חדש לך עכשיו וגם יש את הקטע של הבייבי בלוז וההורמונים והלחץ להשאר לבד… עברתי את זה לאט לאט תתרגלו לחיים האלה ולשגרה ואת תראי שיהיה לך יותר קל ( גם מבחינת העייפות שלך גם מבחינת הצורך שלך בעזרה שלו…) גבר זה לא כמו אמא … תעריכי כל עזרה שלי וואלה הלוואי עלי לישון שעתיים בבוקר ככה.

כל עוד זה לא בא על חשבון משהו אחר בבית / בזוגיות / טיפול בתינוק , תתני לו. זה כל כך תורם לזוגיות לצאת להתאוורר. להתמלא בכוחות מחודשים. כמובן שצריך את הפרגון לשני הצדדים. כרגע היציאות פחות רלוונטיות לך אבל אם אחרי היציאה עם החבר , יהיה עם התינוק ויתן לך לישון או הפוך.. לפני היציאה יתן לך לישון.. שחררי.. זה יעשה לו טוב

אני גם הייתי מתבאסת כי זה זמן משפחה

גם לי היה כך.. לוקח להם זמן להבין ולהתרגל לעניין, בכל גיל זה לא משנה מתי לדעתי תפרגני לו עד גבול מסוים, אם תלחצי זה רק יפתח אנטי ברור שמגיע לך את הזמן שלך!!!! גם אני הייתי ככה רגישה ועם תחושה שאני בבית והוא "עושה מה שהוא רוצה" , אבל זה לא כך! תני לו את הזמן להתרגל, ותני לעצמל גם את הזמן שלך ותדעי מתי לדרוש ומתי לשחרר❤

כן, את מקנאה. וזה כל כך מובן! ועם זאת מצטרפת לתגובות, לשחרר כמה שאפשר, וגם להיעזר בו כמה שאת צריכה. נשמע שהוא נותן לא מעט, הוא איתו גם בערב וגם בבוקר, מדהים שיש לך שעתיים לישון ברצף בלי אחריות. בעיניי לצאת פעם בשבוע זה אחלה, ודווקא שזה קבוע זה טוב לשניכם, כי גם את יכולה להתכונן לזה, ולפני שהוא יוצא למשל שיתן לך זמן לעשות דברים בשביל עצמך. את רק 10 ימים אחרי לידה וצריכה לנוח בעצמך, אבל כשתהיי מוכנה זה חשוב שגם את תצאי, עם או בלי התינוק

תודה רבה, כנראה שצריך עוד קצת זמן.., מרגישה שילדתי לפני שנה חחח

שאפו שהוא עוזר לך עם הילד ברור שתפרגני לו ביציאה תאמיני לי יש לך מזל בעלי בקושי נמצא הילדה כי עובד וכשהוא כן בבית הור ממש מפחד ממנה כי היא קטנה ועדינה והוא מעדיף להיות עם הבנות הגדולות יותר

תתני לו לטפל בתינוק, זה נכון שאת מניקה אבל צריך להחליף חיתול, לקלח, להרדים, ככל שהוא יהיה איתו יותר הוא התחבר אליו יותר מהר ומהצד השני את יכולה לספר לו על הקושי שלך שבגלל ההנקה את לא יוצאת עם חברות ובכללי לא יוצאת מהבית ושאת לגמרי מפרגנת לו אבל רוצה גם, הקושי העיקרי בהנקה בניו בורן זה התלות של התינוק בך ושאת לא יכולה לצאת אבל זה משתנה בגיל חודש וחצי וגם להגיד לו שהתינוק ממש קטן הוא מתעורר הרבה ואת בקושי ישנה ושהוא צריך לעזור קצת יותר לפחות עד גיל שלושה חודשים ולך אני רוצה לומר שזאת רק תקופה שתעבור תהני ממנה כי אז הם גדלים ומתגעגעים לתקופה שהם קטנים וטיפ אחרון כדי לא לשקוע בבית ובדיכאון אני ממליצה לך ללכת בימים יפים לטייל בחוץ עם הילד, ללכת לעיסוי תינוקות דרך הקופת חולים שלך וללכת לסדנאות התפתחות רק בשביל לפגוש אמהות אחרות ולנרמל את הסיטואציה

תבואי בגישה חכמה יותר לכל הסיטואציה אל תגידו לו שאת מגבילה אותו כי זה יסגור אותו תנסי להבין את הבעיה לעומק ותשתמשי בטיפים שנתתי זה יש לך את כל החוויה יש כאן בגדול שתי בעיות בעיה אחת אי חיבור של האבא לתינוק פיתרון לתת לו לטפל בתינוק כמה שיותר עד שיקרה החיבור ולהיות סבלנית בעיה שני את מרגישה כלואה בבית פיתרון לצאת להתאוורר בלי התינוק ועם התינוק בהצלחה אהובה

קודם כל המון המון מזל טוב אני חושבת שכל אישה אחרי לידה חוותה את ההרגשה שלך וזה בדיוק מה שתיארת שאת "לא יכולה" לצאת כמו פעם אבל זה לא בדיוק נכון את כן יכולה! תסכמו ביניכם שהוא ממשיך את השיגרה שלו וגם את תעשי גם את דברים שהיית עושה לפני הלידה צאי עם חברה לקפה וכו אל תסגרי את עצמך כי הרגע ילדת אני לגמרי מבינה אותך גם לי זה הציק וגם בעלי מכור לטיולי ג'יפים ודייג ויש לו את התחביבים שלו בהתחלה היה לי קשה לקבל את זה אבל עם הזמן שיחררתייייי כל בנאדם צריך את החופש וההנאות שלו ילדים לא צריכים להוות בעיה תהני מהרגעים האלה שהוא ככה פיצפון אלה הרגעים הכי קסומים שיש הם גדלים מהר ומתגעגעים לזה !!!! תפרגני לבעלך בשביל שעתיים שלוש לא יקרה כלום זה רק יעודד אותו ושהוא יהיה מאושר את תהיי פי כמה !! אני בטוחה שהוא יעריך את זה נשמע שהוא כן פעיל במה שהוא יכול תוסיפי לו משימות כל פעם קצת

והנה היום הוא בטיול סקי בחול ואני עם 4 ילדים בבית הקטן בן 5 חודשים ועוד תינוקי בן שנה וחצי לא פשוט אבל וואלה החיים צריכים להמשיך צריך להנות לצבור חוויות ביחד ולחוד תפרגני לו מכל הלב זה יתן גם לך הרגשה טובה ורק יחזק את הזוגיות שלכם השנה הראשונה שמגיע ילד היא קשה אבל מבטיחה שהכל עובר זה רק יחזק את הזוגיות שלכם

וואו תודה רבה בנות!! עודדתם אותי מאוד ובאמת הבאתן לי רעיונות. יש לי קצת בעיה לשחרר נגיד אננ רואה איך הוא מחזיק אותו ואני רואה שלא נוח לתינוק אז אני מעירה והוא מתעצבן.. אבל מה אני אעשה לא נוח לו 😒 או שהוא כל הזמן רוצה לתת בקבוק כדי להיות עם הילד אבל אני מניקה ולא רוצה סתם לתת בקבוק וקשה לו להבין את זה… או שאחרי האוכל התינוק ישנוני ואני מתה שיכנס לשינה עמוקה כדי שאוכל ללכת לישון והוא פתאום מתחיל להשתעשע איתו ולהעיר אותו כי בא לו להיות איתו אבל לא מבין שהתינוק צריך לישון עכשיו כדי שאני אוכל לעצום עיניים אז הוא מתעצבן שאני אומרת לו להעביר לעריסה במקום שישחק איתו… בקיצור יש מלא פערים שבגללם קצת קשה לי לשחרר לו יותר משימות.. איך מתגברים על זה?

את כנראה צודקת, אולי אפילו בכל מה שאת אומרת😂 אבל חשוב מאוד להיות פה חכמים ולא צודקים, ולמצוא את הדרך להגיד את הדברים כדי לא להרחיק אותו ובסופו של דבר לפגוע בעצמך כי הוא יעזור לך פחות. קודם כל, לא לתת לו הוראות קטנות כי זה באמת יכול להיות מעצבן למה לא להגיד הכל כמו שרשמת פה? שהוא ישנוני אחרי האוכל וזאת ההזדמנות שלך לנוח. אפשר גם בכלל לא להגיד לו את זה שהוא ישנוני, אלא רק לשמוח, מעולה שבא לך להיות איתו כי בדיוק אני נכנסת לנמנם. לדעתי כדאי לנסות להרדים אותו כי הוא מנומנם עכשיו, אבל אם אתה חושב שהוא עירני אז תשחק איתו, גם טוב. הקטע עם ההנקה אני לעולם לא אבין! להאכיל תינוק זה לא קשה, מה העזרה הגדולה בזה? רוצה לעזור? תרדים, תחליף, תשחק, תחזיק, תרים לגרפס.

את צריכה להכווין ולא להעיר הערות, את יכולה לתפוס איתו שיחה בלילה ולתת לו טיפים או הארות, איך שאת מסיימת להניק לתת לו את התינוק לגרפס, תתני לו לעשות דברים ואם צריך תגידי מראש כדי שלא יצא מצב שהוא עושה פעולה ומעירים לו באותו שניה ואז הוא מרגיש חסר אונים וזה יגרור לחוסר עזרה בעתיד ולפחות קירוב עם התינוק חלוקה מטלות מראש, לדוגמא שאני ילדתי והוא היה איתי בבית חולים הוא הביא לי את התינוק לאוכל, אני הנקתי, סיים לאכול הוא העלה לגרפס הרדים את התינוק, החליף חיתולים, בקיצור הכללל מלבד הנקה

אגיד לך את האמת? רק כי אני באמת מתחשבת ואכפתית ......זה לא עובר😅 בעלי עד היום נזכר להשתולל איתם ב8 בערב שהם כבר במיטות כמה פעמים השתגעתי מזה כאילו מהההה זה הזמן להשתגע??? תכניס אותם למצב שינה מה אתה מעיר אותם עכשיו? למדתי לשחרר לזרום ולהשתולל יחד תשמעי אלה החוויות המשפחתיות שלנו זה מה שיוצר משפחתיות

תני לו להיות חלק תזרמי איתו גם שלא תמיד זה מה שמתאים לך באותו רגע תדברי איתו תסבירי לו דברים שבאמת קריטיים עבור התינוק נניח שלא יגיע לעייפות יתר וכו הוא לא יודע את הדברים האלה.. תשתדלי לא להעיר לו אם לילד לא נוח הוא יבין לבד שזה לא נוח לו הוא יהיה לא רגוע יהיה קצת נודניק בעלך ישאל מה קרה לו ואז תגידי אולי לא נוח לו בתנוחה הזאת גם אצלי הוא לא רגוע ככה תנסה לשנות לו תנוחה . ככה לומדים. השנה הראשונה בהחלט לומדים הממוווון גם על עצמך על בן זוגך ועל תינוק חדש שנכנס לחיים שלכם הכי חשוב שיכניס לכם הרבה אור אושר ושמחההההה לחיים ❤🥰