מנסה שוב בנות שילדו והיו בפגיה? בטוחה שיש פה כאלה🙏🏻 צריכה ייעוץ ותמיכה❤️ אשמח לשמוע מכאלה

הי יקירה, אשמח לעזור

לא קרה לי אבל אשמח לעודד אותך

רציתי לדעת איך עבר אצלכן מי שעברה ואיך מנצחים את הקושי שהיא לא איתי כל הזמן ואני רואה אותה רק כמה רגעים ביום ולא יכולה לתת לה את מגע שמגיע לה ואת החום קשה לי עם זה ממש😔

הי מקסימה, מתי ילדת? וכמה זמן הקטנה צפויה להיות שם?

הבן שלי היה שם חודש והדבר שהיה הכי קשה לי זה שהרופאים מוציאים את ההורים בכל בדיקה רפואית ויש תחושה שהתינוק עדיין שיך בכלל לבית חולים.. מן חוסר אונים כזה.. אני כל כך מבינה אותך. הבן שלי עבר ניתוחים ולכן היה שם, לא בגלל שנולד קטן ולכן אפשרו לי להיות שם כמעט כל הזמן, למעט בדיקות. אז מתוך צפיה של חודש על כל התינוקות שם אני יכולה לומר לך שממש חשוב להראות נוכחות, שהרופאים והצוות יראו אתכם הרבה וידעו שאתם שם, שאכפת לכם מכל דבר, הם מתייחסים יותר לקטנים האלו.. מעבר לזה המגע עם התינוק ממש חשוב. אני לא יכולתי להרים אותו בכלל וזה היה קשה וכואב בטירוף.. אבל אם את יכולה להרים ולעשות איתה מגע של עור בעור זה יחזק אותה מאוד ויקצר את הזמן שלכם שם... תנשמי.. תספרי ימים.. בסוף הרי תהיו בבית. זה רק זמן.

היי אהובה! הבן שלי נולד בשבוע 28, היינו בפגייה כמעט 3 חודשים... מבינה לגמרי את הקושי שלך! השגרת חיים שלי פשוט הייתה בבי'ח, הייתי איתו כל היום, ומנסה כמה שיותר ליצור מגע- אם זה בקנגרו, או סתם להחזיק ולשיר ולדבר איתו. ממש התאמצתי גם לשאוב חלב, למרות שקיבל רק טיפות בהתחלה- היה לי חשוב החיבור הזה! וגם פשןט להיות- אם זה כשמחליפים טיטול- אז להיות שם ולהחליף בעצמי, ואם כשמאכילים, אז להאכיל אותו בעצמי וכו... כל דבר שאת כן יכולה לעשות מאד יקרב אותל אליה . ועם הזמן זה רק יגדל- מבטיחה לך! יש לי עוד כ'כ הרבה להגיד מעבר לדברים הפרקטיים , אם באלך לדבר- אני אשמח!!