חודש וחצי אחרי לידה, מרגישה שפשוט באלי להעלם.לברוח. ולא כי קשה לי עם התינוק , כי נמאס לי מעצמי, לא רוצה להיות פה ככה, לא בחיים ככה , הייתי לפני ההריון בחורה שמחה , היום אני יכולה להיות פעם אחת בשיא ולצחוק ולחייך שניה אחרי לבכות ולהיות עצובה. זאת לא אני. מרגישה שאני נופלת לתהום , שאני קורסת. אבל כלפי חוץ חייבת לשדר שהכל בסדר , שאני חזקה. נמאס לי. באלי כרגע להיות. מיטה, עם עצמי. לבד.

טיפול, טיפול ושוב טיפול. זה מציל חיים! וחיבוק מרחוק ממני❤️