מה יהיה עם הכעס הזה? מה עם הקנאה? סתם פורקת - הקטן שלי אוטוטו בן 4 רב הזמן ילד ממש מקסים ומחונך. יקיר הגן והכל, אבל לפעמים שהוא נכנס לזעם בגלל כעס או קנאה קשה להוציא אותו מזה. כבר נהיה לי קשה להתמודד עם זה ככה בהריון המתקדם כשזה קורה. היום היה טנטרום קשה ממש. הכי שובר את ליבי זה שהוא אומר לי ״ ניסיתי לגרש את הכעס, אבל הוא השתלט עלי ורק רצה להשתולל ולזרוק את כל המילים שאומרים לי לפח! אני לא הצלחתי להלחם בו הוא היה יותר חזק״ כל כך מבינה אותו. גם כמבוגרת אני לפעמים מרגישה ככה🥺. אבל אין לי ברירה אלא לתרגל איתו בנחת התמודדות עם זה. איכשהו קשה לי נורא לשמור על רוגע ולהיות הסלע האיתן שצריך שאמא תהיה. ההריון הופך אותי לרגשנית ברמות. רגע אחד בא לי להעיף לו סטירה על ההתנהגות הרעה ובו זמנית לחבק אותו וכל כך קשה לי לשלוט ברגשות, אז מה אני מצפה מילד בן רבע לארבע? אבל אין ברירה